אם הזוגיות אוטומטית, אפשר להסתפק ברובוט?
יום רביעי 20 אוגוסט 2008 15:12:32
אשתו של פרופ' אישיגורו מלטפת בחיבה את הפנים של הג'מינואיד, תאומו הרובוטי. "אני תוהה אם הלב פועם", היא אומרת. "ההרגשה היתה שהוא קרוב. אפשר היה להרגיש את הנוכחות האנושית שלו. אם הוא יידע לעשות הכל, אשמח להחליף אותו בג'מינואיד". לקראת הסרט התיעודי "אהבה מכנית"
לימדתי אותו ספרדית, הוא לימד אותי אהבה
יום רביעי 20 אוגוסט 2008 11:01:30
הסביר שזה פשוט ממש כמו לצייר לב ואז לצבוע אותו באדום עז, כל עוד טובלים את המכחול ברגש. חששתי מהיווצרות הלבבות בינינו, שכן ידעתי שדבר לא ימנע ממנו לטוס, להגשים את חלום החופש הנצחי שלו, זה שאינו מכיל הגדרה או גבול
אם זה לא היה עצוב, זה היה ממש מצחיק
יום רביעי 20 אוגוסט 2008 10:51:26
הצחוק הוא כנראה סוג של שחרור שנובע מעצם הגילוי שאת לא היחידה שעוברת חוויות מסויטות בניסיון להיות האשה-אם-עובדת המושלמת. לכן, זה מצחיק בעיקר נשים אחרות. על גברים מצחיקים ונשים חכמות, בעקבות הטור של שמעון ידיד
היפה והחנון: אין אהבה בלי קצת טיפשות
יום רביעי 20 אוגוסט 2008 09:52:13
מי מוכן יותר לחיים, החנונים, או היפות? איך אפשר להגיד שתרבות של חוסר ידע וצחקוקים היא התרבות הנכונה? הטיפשות חולקה בנדיבות ליפות שבתוכנית, ותראו כמה שהן טובות בכישורי חיים. לעומת זאת, החנונים סובלים מלקות רומנטית. חכם שמוכן להתנהג בטיפשות מתאים יותר לקשר רומנטי מאדם שקשה לתפוס אותו במעשה מטופש
בר בחתונה: רק פסיבי או גם אקטיבי?
יום שלישי 19 אוגוסט 2008 10:31:11
שירותי בר הם החלק הכיפי בחתונה. אין כמו לשתות כיד המלך, ועוד בחינם. בפרק זה בסדרת מדריכי הווידאו "עשרה צעדים בדרך לחתונה", נפגשים בני וענבל עם הבעלים של שירותי בר, שבנוסף להסברים על סוגי המשקאות וצורות ההגשה, דואג גם להשקות ולהוציא אותם שמחים וגם קצת שיכורים. לחיים!